עמוס ישראל, מייסד חברת “גובה קווי חיים”, מקדיש את חייו לפיתוח מערכות בטיחות מתקדמות לעבודה בגובה. לדבריו, האחריות להגן על העובדים לא מוטלת רק על חברות אלא גם על בעלי נכסים פרטיים
עמוס ישראל החל את דרכו בתחום קווי החיים בשנת 2011, כעוסק מורשה בתחום הבטיחות בגובה והתקנות קווי חיים. ב-2017, לאחר שכמעט חווה אירוע מסכן חיים במהלך עבודה על גג בגובה של תשעה מטרים, הבין כי נדרש שינוי מהותי בתחום. בסוף 2020 הוא הקים את חברת “גובה קווי חיים” – חברה ישראלית המפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות קווי חיים כחול-לבן, בתקנים אירופיים מחמירים ובסטנדרטים גבוהים.
“עבודה בגובה גובה הרבה קורבנות כל שנה. עבודה בגובה היא למעשה הגורם מספר אחת להרוגים בתאונות עבודה”, מסביר ישראל. “קו חיים זה בעצם מערכת עיגון רציפה. מי שעובד בגובה צריך להיקשר עם רתמה, להיות מאובטח לאן שהוא. זו בעצם איזושהי תשתית שקיימת על הגג שאליה הוא יכול להתאבטח בין אם הוא עכשיו מטפל בסולארי או כל המתקנים והתשתיות שיש על הגג. קשה להקיש בין ריבוי התאונות לבין מה שצריך לעשות, כי מה שצריך זה מודעות רחבה לעניין, אבל המעט שאנחנו יכולים לעשות זה לייצר איזושהי תשתית שהעובד על הגג יוכל להתעגן אליה ויהיה לו לאן להיות מחובר כמו שהחוק מחייב אותו”.
עניין משמעותי נוסף שישראל שואף להביא לתודעת הציבור הוא עניין האחריות על בטיחות העובדים בגובה. “חשוב להבין שמי שנושא באחריות זה בעל העסק, בעל הנכס או תופס המפעל. הוא זה שנושא באחריות הישירה שתהיה לו תשתית על הגג, במיוחד אם מתבצעת עליו עבודה שוטפת. בכל תנועה או עבודה על הגג – אם זה מזגנים או כל תחזוקה אחרת – בעצם בעל הגג, בעל הנכס, צריך לספק תשתית ואותה תשתית נקראת קו חיים”. כאן מבקש ישראל להבהיר שעניין האחריות תקף לא רק לגופים מסחריים, חברות ובעלי עסק – אלא גם לאנשים פרטיים. “זו נקודה כואבת, כי לאדם פרטי אין ממונה בטיחות ארגוני, ואין לו מישהו שיגשר לו את מה שהחוק דורש ממנו. קווי החיים הם הדרישה המינימלית הישירה שיש מהחוק כלפי בעל הנכס”.